Übersetzer Ronit Shaltiel
Verlag: Tektime
שלושים שירים שנכתבו באפריל 2018. פרויקט שלם של חודש השירה הלאומי.שלושים שירים שנכתבו באפריל 2018. פרויקט שלם של חודש השירה הלאומי. כל שלושים השירים הללו נכתבו ביום אחר באפריל 2018.
בלשון ציורית ייחודית ובהומור מעלה אלפי את סיפורו של עולה מעיראק, החוזר באמצעות דרכון וירטואלי אל ילדותו בסמטאות בגדאד, דרך המפגש עם שליחי העלייה של הסוכנות, ועד לעלייה, המלווה בחבלי קליטה לא פשוטים. הילד שהיה 'יהודי' בעיראק, עלה ארצה עם משפחתו, וכאן, במעברה, הוא הופך ל'עיראקי'. בסיפוריו של אלפי שבה ועולה הדואליות שמפתחים העולים בין שתי הזהויות.Zum Buch
'רבים מהמשוררים הישראלים המוגדרים 'משוררי מחאה' או 'משוררים חברתיים' אינם באמת כאלה. השירים שנבחרו לאנתולוגיה שלפנינו אין בהם התיימרות לשורר מחאה מעֶמדה מדומה של סבל. הם יודעים כי 'האסון מתחיל בארוחת עסקים', כשם שירו של מתי שמואלוף, שנבחר להוביל את האנתולוגיה הזאת, על שום המוּדעות החשובה שהוא מציג לעצם המעשה: מחאה אמיתית נוצרת כאשר האדם המוחה, במקרה הזה המשורר, מוכן לשלם מחיר אישי על דבריו; כאשר הוא יוצא נגד הזרם. כאשר הוא מסתכן בכתיבת הבלתי מותר, הסמוי מן העין, ומסרב לארוחת העסקים.' [א ילן ברקוביץ', 'הארץ', תרבות וספרות] זה ספר השירה הרביעי של מתי שמואלוף. ספריו הקודמים הם: 'מגמד הצלקות' (גוונים, 2001); 'שירה בין חזז לבין שמואלוף' (ירון גולן, 2006) ו'למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים (נהר ספרים, 2010). כמו כן ערך את כתבי העת: 'הכיוון מזרח' (2006-2008); 'סדק' (זוכרות, 2010); 'מוסף שירי גרילה' בכתב העת 'דקה' (2010); לרוחב (גרילה תרבות, 2012). שמואלוף היה שותף לעריכת אסופות כגון: 'אדומה' (הכיוון מזרח, אתגר ומעין, 2007); 'תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית' (עם עובד, 2007); 'לצאת! אסופה נגד המלחמה בעזה והפקרת הדרום' (אתגר, גרילה תרבות, סדק, מארב, דקה ומעין, 2009); 'לא נעזוב' (אקטיבסטילס, 2010); 'שירון המהפכה' (מעין, גרילה תרבות, ערב רב ומעין, 2011) ו'עבודת גילוי' (גרילה תרבות, 2012).Zum Buch
אלג'יר אִם הָיְתָה לִי עוֹד יַלְדָּה הָיִיתִי קוֹרֵא לָהּ אַלְגִּ'יר, וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מְסִירִים בְּפָנַי אֶת הַכּוֹבָעִים הַקּוֹלוֹנְיָאלִיִּים וְקוֹרְאִים לִי אַבּוּ אַלְגִּ'יר. בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהָיְתָה פּוֹקַחַת עֵינֵי שׁוֹקוֹלָד, הָיִיתִי אוֹמֵר: "הִנֵּה אַפְרִיקָה מִתְעוֹרֶרֶת', וְהִיא הָיְתָה מְלַטֶּפֶת אֶת הַבְּלוֹנְד בְּרֹאשׁ אֲחוֹתָהּ וּבְטוּחָה שֶׁגִּלְּתָה מֵחָדָשׁ אֶת הַזָּהָב. הַגַּרְגְּרִים עַל שְׂפַת הַיָּם הָיוּ אַרְגַּז הַחוֹל שֶׁלָּהּ, וּבִטְבִיעַת הָרֶגֶל שֶׁל הַצָּרְפָתִים שֶׁבָּרְחוּ מִשָּׁם הָיְתָה מַחְבִּיאָה אֶת הַתְּמָרִים שֶׁנָּשְׁרוּ מֵהָעֵצִים. "אַלְגִּ'יר', הָיִיתִי מְהַדֵּק יָדַיִם עַל מַעֲקֵה הַמִּרְפֶּסֶת וְקוֹרֵא לָהּ: "אַלְגִּ'יר, בּוֹאִי הַבַּיְתָה, וְתִרְאִי אֵיךְ אֲנִי צוֹבֵעַ אֶת קִיר הַמִּזְרָח בְּמִבְרֶשֶׁת הַשֶּׁמֶשׁ'.Zum Buch
בשירים עזי מבע, הבועטים בחושניות ובחדווה בכל מוסכמה חברתית או פואטית, בוחנת ללי את מושג הבית, ובאמצעותו – את מושגי ה'פנים' וה'חוץ'. שיריה ממששים את קו הגבול בין האדם כיצור פרטי וכיצור חברתי, בין ההוויה הדומסטית לבין ההוויה הבין־אישית, בין מה שמצוי בין ארבעה קירות לבין הרוח החודרת מבחוץ אל חלל הנפש. 'הבית המשוגע' הוא בית קונקרטי מאוד, שכל תל אביבי יזהה בלי קושי, אבל הוא בעת ובעונה אחת גם סמל: סמל של סירוב למוסכמות, סמל של מוזרוּת ושל נבדלות, סמל של פרטי שהוא פומבי ושל פומבי שהוא פרטי. דורי מנור זהו ספר שיריה החמישי של ללי ציפי מיכאלי. ספריה הקודמים: 'שירי ללי', 'צייר אותי בוערת', 'הסולנית' ו'מסכת פנים'. ללי ערכה את האנתולוגיה 'התנגדות'. בעשור האחרון יצרה סרטוני וידאו ארט שירה, שחלקם השתתפו בפסטיבלים בינלאומיים. שיריה פורסמו בבמות ספרותיות שונות ותורגמו לשפות זרות.Zum Buch
תרבותו של האחר אני (נ)קרע בין הזכות להכשל, זכות שנשללה ממני, לבין החובה להצליח, חובה שהוטלה עלי, בעקבות מצב שיצרו האחרים כנגד יצירתי.Zum Buch
שלושים שירים שנכתבו באפריל 2018. פרויקט שלם של חודש השירה הלאומי.שלושים שירים שנכתבו באפריל 2018. פרויקט שלם של חודש השירה הלאומי. כל שלושים השירים הללו נכתבו ביום אחר באפריל 2018.PUBLISHER: TEKTIMEZum Buch
